אסתר ו-נח זבולוני
נובמבר 2013 - חלק ראשון
חוזה העבודה בין לבן ליעקב / פרשת ויצא
2 נובמבר, 2013
וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה. (בראשית כט, יח)
וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. (בראשית כט, כו)
על רקע פסוקים אלו זה נכתב המאמר "על תקנות הציבור ופרשנות הסכמים" מאת ד"ר, עו"ד הילה בן-אליהו הדן בחוזה העבודה בין לבן ליעקב לפיו הוא מתחייב לעבוד שבע שנים כרועה צאן אצל לבן תמורת קבלת בתו רחל לאישה, "ויאהב יעקב את רחל, ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה".
שתי סוגיות מרכזיות עולות מחוזה העבודה הנ"ל: 1. מדוע נקט יעקב בכפל לשון, קרי, ברחל בתך הקטנה? פשיטא, ניתן להסתפק ברחל או בתך הקטנה 2. האם חוזה זה חוקי? נוגד תקנת הציבור?
על כך בהרחבה במאמר שלהלן:
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/4-2.htm
הערה:
יהודית שפר צור
בשבוע שעבר שוחררו 26 מחבלים, הפעימה השניה, כחלק מהתחייבות ישראל במסגרת חידוש המו"מ המדיני עם הפלסטינים ובד בבד עם שחרור זה יצאה הצהרה ממשרד ראש הממשלה כי בימים הקרובים יקודם גל בנייה חדש בהתנחלויות בגדה המערבית כמהלך נגדי לשחרור הפלסטינים.
בתאריך 30.10.13 פורסמה כתבה מאת אודי סגל לפיה הסכם שחרור אסירים תמורת בניה בשטחים סוכם לפני כ-3 חודשים בישיבת הממשלה, קרי, ב-19.7.13.
"לאחר השיחה בין נתניהו לבנט, ראש הממשלה מסכם עם שר החוץ האמריקני ג'ון קרי שבכל פעם שישוחררו אסירים רוצחים - כפי שהתחייבה ישראל לפלסטינים - תהיה בנייה כדי להקל על השותפים הקואליציוניים. משבר האמון והאמינות כלפי בנט נובע מהעובדה שכל מי שהיה בחדר ידע שזה מה שנסגר, ובכל זאת בנט יצא בכל הכח נגד שחרור הרוצחים האחרון ונגד הקישור בין השחרור לבין חידוש הבנייה בשטחים."
http://www.mako.co.il/news-columns/Article-3cd4495b1ca0241004.htm?Partner=rss
זה אומר הוסכם וזה אומר לא הוסכם! האם וכוח זה מתייתר לאור הסוגיה בעניין חוקיות הסכם זה? קרי, האם הסכם זה חוקי? מנוגד לתקנת הצבור? מנוגד לחוק הבינלאומי?
ואנה אנו באים?
רחל ויעקב, וויליאם דייס– התמונה מויקיפדיה לצורך אילוסטרציה ואינה שייכת לכתבה
https://en.wikipedia.org/wiki/File:Rachel_WilliamDyce.jpg
עץ זקן בוער טוב יותר / נח זבולוני
10 נובמבר, 2013
"יום הזקן הבינלאומי, שחל לפני ימים ספורים, אמור להזכיר את זכויותיהם הבסיסיות של הקשישים, כפי שנקבעו באו"ם לפני שנתיים, שעיקרן: לחיות בכבוד בתוך הקהילה - אך בסביבה מוגנת."
על הזקנה בכתבה "עץ זקן בוער טוב יותר" מאת אבי העתונאי נח זבולוני שבקליפת אגוז מתאר את המודל של "שכון תומך" שהוקם לראשונה בשכונת מגוריו שבקרית משה בירושלים, ולסיום מביא אמירות של אנשי רוח גדולים על הזקנה כגון:
גיתה: "ובכן, קשישי הנמרץ והערני, אל נא תניח לגיל להעכיר את רוחך. שיער לבן או לא, עדיין תוכל להיות מאהב".
רודן: "לא ידעתי שבגיל 20 אלעג לנשים, ובגיל 70 אוכל להיות מוקסם מהן" - יהודית שפר צור
על כך בהרחבה במאמר שלהלן:
פורסם בעתון דבר בתאריך 5.10.93
© הזכויות על עתון "דבר" שייכות למכון לבון לחקר תנועת העבודה
https://docs.google.com/document/pub?id=1b86R8OhIyhGNTrOQDZ4GNgu6HUmSpI3FxXTwBoBCppA
זכויות סבים וסבתות מול נכדיהם
11 נובמבר, 2013
"ויהיו בני יעקב שנים עשר"
פרשת וישלח מתארת באריכות קשרים משפחתיים , כגון משפחת יעקב משפחת עשיו וכו'
"מטבע הדברים, מערכת המשפט מתמקדת בדרך כלל בקשר המשפחתי הקרוב יותר, הקשר בין ההורים לילדיהם. יחד עם זאת, בשנים האחרונות, הולכת ומתפתחת יותר ויותר ספרות העוסקת לא רק במערכת הזכויות והחובות שבין הורים לילדיהם, אלא גם ב"דיני סבאות ונכדים", מערכת היחסים שבין דור האבות, הסבא והסבתא, לדור הנכדים. בכך נעסוק גם אנו מנקודת מבטם של המשפט העברי והמשפט הישראלי."
על כך בהרחבה במאמר "על סבאות ונכדים" מאת עו"ד אלעד סטופל המסכם כהאי לישנא:
" דיני "הסבאות" במדינת ישראל נמצאים עדיין בחיתוליהם, וטוב יעשו המחוקק ומלומדי משפט אם ייתנו את דעתם לסוגיה חשובה זו ויציעו לה תיקון."
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/305-2.htm
הערה:
יהודית שפר צור
בשנים האחרונות גוברת המועדות לחשיבות הקשר בין הנכדים עם הסבים: "קשר כזה - אין ספק יתרום להתפתחותה התקינה וסיפוק צרכיה הרגשיים של היתומה" תמש 1900/06 משפחה קריות "היתומה" נגד "האלמנה" מיום 29.10.06.
עד לאחרונה המקור החוקי לסוגיה הנ"ל היו הסעיפים:
סעיף 28א ו- 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, להלן הסעיפים בנוסחם:
28א. מת הורה של קטין, רשאי בית המשפט, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין.
68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.
סעיף 28א חוקק למען מתן אפשרות תביעת הסדרי ראיה של הורים שכולים עם נכדיהם. אומנם הפסיקה במקרים מסוימים ובדוחק הרחיבה את פרשנותו ויישמה אותו גם במקרים של פרידת הורים אולם לא די בכך!
לפני כ-4 שנים האפשרות של סבים להגיש תביעה נגד בניהם לעניין מפגש עם נכדיהם הוסדרה גם בתקנה 258 כא1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. להלן נוסח תקנה 258כא1:
258כא1. (א) הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1965; הבקשה תוגש לפי טופס 26ג ותחול עליה תקנה 258 כ(ב1) ו-(ד), בשינויים המחויבים.
(ב) הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת משנה (א), לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין.
ביום 19.10.10 הורה בית משפט לעניני משפחה בחיפה (השופטת שושנה ברגר) כי אב לקטינה בת תשע שנים שלא יאפשר קיום של מפגש בין בתו לסבתא יאסר כל פעם ל-24 שעות. פסיקת בית המשפט בחיפה מאמצת את חשיבות הקשר בין הנכדים והסבים. (תמ"ש 29790/03).
בשנת 2012 אושרה הצעת חוק לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון 17) בעניין קשר בין קטין ובין הורי הוריו והוסף סעיף 28ב כדלהלן:
28ב. (א) בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין.
(ב) בקשה לפי סעיף זה ולפי סעיף 28א תוגש לבית המשפט בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ותופנה ליחידת הסיוע שבבית המשפט; שר המשפטים יקבע הוראות בעניין דרך הגשת הבקשה והדיון בה.
"Grandchildren are Gods way of compensating us for growing old" – Mary H. Waldrip
בתמונה אסתר זבולוני עם נינה – התמונה לצורך אילוסטרציה
