top of page

ינואר 2014 - חלק ראשון

לשון הרע - הרחבת נגישות ואמצעי פרסום

6 ינואר 2014

 

הרקע למאמר "על לשון הרע על הציבור" מאת השופט נעם סולברג היה הנרטיב בעניין משה רבנו שננזף לאחר שהוציא לעז על בני ישראל משרבו תלונותיהם על תלאותיהם במסעם במדבר, שלסיום בחר להביא המלצתו של ר' אליעזר פאפו להיזהר ולהישמר גם במקום שלכאורה מותר לומר לשון הרע .

על כך בהרחבה במאמר  שלהלן:

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/155-2.htm

 

 

הערה:

מאת יהודית שפר צור

1. הרחבת נגישות לבית המשפט

סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מתייחס ללשון הרע על ציבור, ולהלן ניסוחו:

"   לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה. ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו".

 

יש לציין כי נכון להיום טרם הוגש כתב אישום לפי סעיף 4 הנ"ל והוא בבחינת אות מתה בספר החוקים.

חופש הביטוי הוא נשמת הדמוקרטיה עם זאת, חופש הביטוי איננו חופש הביזוי, השיסוי וההסתה. הוא איננו מתיר לאדם לפרסם לשון הרע על אדם אחר, על ציבור או על תאגיד.

 על בסיס רציונל זה   הועלתה הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – לשון הרע על ציבור ועל רשויות המדינה), התשע"א–2011 שלהלן עיקרה:

 

 

1.  " אזרחים יוכלו להגיש תביעה אזרחית נגד מי שהפיץ לשון הרע על הציבור אליו הם משתייכים. כמו כן מוצע לאפשר לתובעים להגיש את תביעתם באמצעות תובענה ייצוגית. יחד עם זאת, גם אם יבחרו התובעים לפעול במסלול של תובענה ייצוגית, יחול סעיף 7א לחוק הקובע כי ניתן לקבוע פיצוי בשל לשון הרע אף ללא הוכחת נזק לנפגע".

2.      "מוצע להוסיף, שדין לשון הרע על המדינה או על גוף שלטוני יהיה כדין לשון הרע על תאגיד. משמעותו של התיקון היא, שבמידה ויפיץ אדם או תאגיד דברי לשון הרע על המדינה או על גופים שלטוניים כצה"ל, משטרת ישראל וכדומה, ניתן יהיה להגיש נגדו תביעה אזרחית בשם המדינה, או אף להעמידו לדין פלילי, כדין כל אדם המפרסם לשון הרע על אדם או תאגיד".

 

 

מובאות בהצעת החוק שתי הדוגמאות שלהלן הממחישות את הצורך בה:

 

1. "בת"א (מחוזי מר') 6053-08-07 עופר בן-נתן נ' מוחמד בכרי, נדונה תביעתם של לוחמי הפלוגה שלחמה במחנה הפליטים ג'נין במהלך מבצע 'חומת מגן' נגד מוחמד בכרי, יוצר הסרט "ג'נין ג'נין" בשל פרסום לשון הרע כנגדם בסרט האמור, בהצגת חיילי צבא הגנה לישראל (להלן – צה"ל) כמי שפועלים באופן בלתי מוסרי. בית המשפט הכריע, ובצדק, שנוסחו של סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, אינו מאפשר להכיר בזכותם של הלוחמים להגיש תובענה אזרחית בשמם או בשם הפלוגה שבה שירתו. התיקון המוצע בזה לסעיף 4, מבקש לתקן מצב משפטי זה".

 

 2. "לאחרונה התפרסם, שעמותות ישראליות שונות מסרו מידע לוועדות בדיקה של האומות המאוחדות אודות פעילותו של צה"ל במבצע 'עופרת יצוקה', ומידע זה גרם לפגיעה תדמיתית קשה במדינת ישראל, ולגיבוש מסקנות שגורמות לפגיעה קשה במדיניות החוץ של מדינת ישראל, אשר תוצאותיהן ההרסניות טרם התבררו". 

 

2.הרחבת אמצעי פרסום

השופט רון סולקין בפסק דין שניתן לאחרונה, ת"א 53154-09-12, קבע כי רשת האינטרנט הפכה ל"כיכר היער"  החדשה ופסק פיצוי של 10,000 ₪ על תושבת ערד שפרסמה בקבוצת פייסבוק הודעה שהיוותה לשון הרע על בעל הסופר שלדבריה רימה אותה בעת קנייה והחזיר לה עודף שגוי.

בנוסף קבע: "טרם הופנמה הנורמה המחייבת ריסון עצמי ברשתות החברתיות, ועל הציבור להפנים כי לא לעולם חוסן וכי בעתיד ייתכן שיושתו פיצויים גבוהים יותר"

על כך בהרחבה בכתבה שלהלן: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000906867

 

זהירות, צריך לספור עד עשר טרם פרסום פוסטים!

 

עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם. (אבות ב,יד).

 

שלט במאה שערים המפציר בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע - מויקיפדיה

 

 

גלגולי "מיהו יהודי?"

14 ינואר, 2014

"אין כנסת וממשלה בישראל, שלא עסקה, ב-14 השנים האחרונות, בעניין תיקון חוק השבוע בנושא "מיהו יהודי?". האולטימאטומים של המפלגות הדתיות נשכחו בעזרת קצת מס-שפתיים וקצת כיבודים ומשרות"

 

על כך בהרחבה בכתבה מאת אבי נח זבולוני בעתון דבר מתאריך 6.1.85

גלגולי "מיהו יהודי?

 

© הזכויות על עתון "דבר" שייכות למכון לבון לחקר תנועת העבודה

 

הערה:

מאת: יהודית שפר צור

חסמים רבים ניצבים בפני העולים הלא-יהודים ומונעים מהם להתחיל בגיור או להשלימו.

 

המאמר מאת עתני עמירם על "בעיות וקשיים בגיור בישראל"  - http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=30091   סוקר את סוגיית הגיור על מאפייניה לרבות התמורות בגיור בישראל, המדינה והפרט עד היכן ניתן לחדור?, הבעיה הפוליטית והחברתית וכו', ומסכם כהאי לישנא:

"אין פתרון באופק - סוגיית הגיור מורכבת עד מאד ונוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית. הבעיות הנזכרות למעלה הן בעיות המלוות אותנו בתחומי חיים נוספים, אולם, נראה שדווקא בסוגיית הגיור הן באות לידי ביטוי קיצוני. התערבות המדינה בנפשו של האינדיבידואל, הזהות היהודית ומשמעותה, מקומה של ההלכה בחיים הציבוריים, ושאלת "העם הנבחר" פשוטו כמשמעו. כל אלו הם שאלות שמדינת ישראל גם לאחר 62 שנה לא הצליחה לפתור".

 

והנה התבשרנו כי ועדת השרים אישרה בחודש נובמבר 2013 את חוק פתיחת אזורי הגיור שהציע ח"כ אלעזר שטרן שעיקרו:  "רב עיר יהיה רשאי להקים בית דין לגיור בשטח הרשות המקומית או היישוב, לפי העניין. אישור רב עיר כי אדם התקבל לעדה היהודית והמיר את דתו ייחשב כתעודת אישור לצורך פקודה זו ללא צורך בכל אישור נוסף". על כך בהרחבה במאמר שלהלן:

ועדת השרים אישרה את חוק הגיור של ח"כ שטרן

 

הנפקות: הליך הגיור ייעשה קל יותר שכן יוסר מחסום המונופולין שיש לרבנות הארצית .

 

צעד אחד קדימה להליך הגיור צעד גדול לאנושות

 

העיתון הבריטי "אקונומיסט" פרסם בסוף השבוע כתבה נרחבת העוסקת בסוגיה "מיהו יהודי".

http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.2215798

אל תפגעו בנשמת הדמוקרטיה!
17 ינואר, 2014

"ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות" (שמות יח, כא).

בראות יתרו כי רב העול על משה בהיותו שופט יחיד מציע לו הירראכיה של שרי משפט שימונו לפי גודל האוכלוסיה וכל מקרה לא פתיר יועבר לשר בדרגה שמעליו, כך שרק  המקרים הקשים ביותר יועברו למשה.

על רקע הנרטיב הנ"ל נכתב המאמר " מערכת המשפט – בין צדק ליעילות" מאת פרופ' יעקב בזק, לשעבר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/14-2.htm

 

הערה:

מאת: יהודית שפר צור

בסוף 2011 הועלתה הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים באמצעות הליך בחירת שני הנציגים של לשכת עורכי הדין כך שדה פקטו מהלך זה יביא לחזוק הימין בוועדה.

בינואר 2012 ראש הממשלה , בנימין נתניה ונכנע ללחץ האופוזיציה והסיר לבינתיים את החוק מסדר היום.

 

על כך כתבה יעל רימר-כהן מאמר בפרלמנט- כתב עת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה:

"הליך מינוי שופטים עובד – אל תגעו!"

 

"במהלך כהונתה של הכנסת השמונה עשרה עמדה הוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה) תחת מתקפת הצעות חוק שתכליתן שינוי הרכבה ודרך פעולתה. יוזמות חקיקה אלה, שלא הבשילו, מלמדות בעיקר על ניסיונם של המחוקקים לחזק את מעורבותם ואת כוחם בהליכי המינוי של שופטים בכוונה להשפיע על דיוקנה של מערכת השפיטה בכלל ובית המשפט העליון בפרט. יוזמות אלה הן חלק מניסיון כללי לשנות את כללי המשחק כדי לקדם אינטרסים פוליטיים צרים. הסכנה שבניסונות שינוי אלה היא הפרת האיזון בין הרשויות ופגיעה בעצמאות השפיטה בשל פוליטיזציה של הליך המינוי, ומכאן פגיעה במקצועיות מערכת המשפט ובאמון הציבור בה. מאמר זה סוקר את שיטת המינוי הקיימת של שופטים, את הביקורת שהוטחה בה ואת הניסיונות לשנותה. מניתוח היתרונות הגלומים בשיטה הקיימת, ובכלל זה התייחסות לשיטות הנהוגות במדינות אחרות, עולה שהשיטה הקיימת טובה וכי המבקרים אינם מצליחים להוכיח ששיטה אחרת עדיפה על פניה".

 

פולמוס חריף התרחש בכנסת  בחודש אוקטובר 2013 עת כמה חברי כנסת הימין,  ובראשם השר נפתלי בנט ויריב לוי, הודיעו על כוונתם לקדם במושב החורף השנה , קרי, 2014, שורת חוקים שמטרתם צמצום כוחו של בית המשפט העליון.

ציפי ליבני, שרת המשפטים הידועה בעמדתה הנחרצת נגד פוליטיזציה של בית המשפט העליון הודיעה כי תגן על בית המשפט העליון  כך שפוליטיקאים לא יהלכו אימים על שופטים בירושלים או בכל מקום אחר. על כך בהרחבה בכתבה שלהלן:     http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4442775,00.html

 

עקרון הפרדת הרשויות הוא נשמת הדמוקרטיה בל נרמוס אותה!

 

הדמוקרטיה היא הגנת האדם מפני ממשלת מדינתו - ישעיהו ליבוביץ

 

 

 

bottom of page