אסתר ו-נח זבולוני
פברואר 2014 - חלק ראשון
"מתקדמת הקמת המקדש; נמצאה אחת מאבני החושן החסרות"
פרשת השבוע ויקהל- עוסקת בבניית המשכן.
להלן כתבה מאת אבי העתונאי נח זבולוני בעניין בית המקדש שפורסמה בעתון דבר בתאריך 15.1.92:
מתקדמת הקמת המקדש; נמצאה אחת מאבני החושן החסרות
© הזכויות על עתון "דבר" שייכות למכון לבון לחקר תנועת העבודה
הכל "פריט" - בר הפרטה? / יהודית שפר צור
19 פברואר, 2014
אחד המסרים העקריים העולה מהמאמר "ההפרטה במשפט העברי ובמשפט המדינה" , המובא להלן מאת כבוד שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, הוא שישנם נכסי ליבה שאינם בני הפרטה:
ההפרטה במשפט העברי ובמשפט המדינה
במרץ 2004 אישרה הכנסת את תיקון מספר 28 לפקודת בתי הסוהר, שאפשר את הקמתו של בית סוהר פרטי במדינת ישראל.התיקון לחוק קבע כי במדינת ישראל יוקם לראשונה בית-סוהר שיופעל וינוהל על-ידי תאגיד פרטי ולא על-ידי המדינה. מטרת התיקון הייתה להקל על מצוקת הכליאה בבתי הסוהר בישראל.
בנובמבר 2005 זכתה חברת "א.ל.א ניהול והפעלה", במכרז להקמת והפעלת בית-הסוהר הפרטי הראשון במשך 25 שנים.
עם תיקון החוק עתרו לבית המשפט העליון חטיבת זכויות האדם של המרכז האקדמי למשפט גונדר שלמה טוויזר וידין מכנס לביטולו בטענת פגיעתו הבלתי מידתית בזכויות האדם של אסירים לחירות אישית ולכבוד. בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ואח' נ' שר האוצר ואח' http://elyon1.court.gov.il/files/05/050/026/n39/05026050.n39.htm
ב-19.11.2009 הרכב מורחב של שופטי בג"ץ קבלו את העתירה נגד הפרטת בתי הסוהר בישראל בקובעו מפי הנשיאה ד' בייניש:
"סיכומם של דברים; המסקנה אליה הגענו היא כי תיקון 28 מביא לפגיעה עצמאית נוספת בזכות החוקתית לחירות אישית מעבר לפגיעה הנובעת מהמאסר עצמו. ניתן, אפוא, לומר כי עמדתנו היא שעוצמת הפגיעה בזכות החוקתית לחירות אישית של אסיר, שהגוף האחראי לכליאתו הוא תאגיד פרטי המוּנע משיקולים כלכליים של רווח והפסד, היא מעצם טיבה רבה יותר בהשוואה לעוצמת הפגיעה באותה זכות של אסיר שהגוף האחראי לכליאתו הוא גוף ממשלתי שאינו פועל משיקולים דומים; וזאת, גם אם משך המאסר אותו מרצים שני האסירים הללו זהה וגם אם הפגיעה בזכויות האדם המתרחשת בפועל בין כתליו של כל אחד משני בתי הסוהר בהם הם מרצים את עונשיהם היא זהה"
ועוד:"תיקון 28 לפקודת בתי הסוהר פוגע פגיעה בלתי-חוקתית בזכויות האדם לחירות אישית ולכבוד האדם, המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; ועל כן דינו של תיקון 28 הוא בטלות".
לאחרונה עולה בעיצומה לכותרות המחלוקת בין חסידי השוק החופשי הסבורים כי כמעט כל השירותים החיוניים למשק הינם ברי הפרטה כאשר לעומתם המתנגדים סבורים כי על המדינה להיות אחראית לאותם שירותים חיוניים שבלעדיהם עלולה להיות פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות לקיום בכבוד ולחירות אישית.
להלן דוגמאות נוספות בקליפת האגוז המחדדות את מורכבות הסוגיה : חינוך – הוראה – מורי קבלן; רשות המים-באמצעות תאגידי המים; נמלי ורכבת ישראל; מערכת הביטחון, בריאות הנפש ועוד.
ההפרטה היא שיטה של השלטון להעשיר בודדים עוד יותר, במקום לבסס את את מצבם הכלכלי של רבים! כנראה שיכולתו של יחיד לגמול עולה על יכולתם של רבים - רפאל לירז
על ההקדש הציבורי
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות כה, ב).
על רקע הנרטיב הנ"ל המגדיר לראשונה את מושג ההקדש הציבורי נכתב המאמר שלהלן מאת אברהם קפלן – רשם ההקדשות בירושלים:
"תקחו את תרומתי" - להקדש הציבורי בישראל.
הערה:
מאת: יהודית שפר צור
הגדרת הקדש ציבורי: "הקדש ציבורי הוא חברה, שבמועד הקמתה הועברו לה נכסים שיועדו בידי יוצר ההקדש לקידום מטרות ציבוריות בלבד, ואשר יוצרה קבע כי היא תוקם כהקדש ציבורי לשם קידום מטרות אלה".
לאחרונה הוגשה הצעת חוק ההקדשות הציבוריים, התשע"ב-2012 שמטרתה הסדרת פעילות ההקדש הציבורי.
"כך למשל, שאלת האישיות המשפטית של ההקדש אינה מקבלת מענה ברור בהוראות חוק הנאמנות. לשאלה זו השלכות בתחומים שונים, למשל לעניין רישום הבעלות בנכסי מקרקעין על שם ההקדש. הוראות חוק הנאמנות אינן מלמדות בבירור על היותו של הקדש ציבורי בעל אישיות משפטית נפרדת. ברע"א 46/94 זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202 (1996), נקבע כי בהעדר הכרה מפורשת בחוק, ההקדש הציבורי אינו בעל אישיות משפטית;
בנוסף, הוראות חוק הנאמנות דלות יחסית בכל הנוגע לטיב הפיקוח על הקדשות ציבוריים והכלים אותם מעמיד החוק לטובת רשם ההקדשות לצורך ביצוע פיקוח אפקטיבי על פעילותם. בהקשר זה יש לציין כי על פי הערכות שונות קיימים הקדשות ציבוריים המנהלים נכסים בסכומי עתק, אשר אינם רשומים כלל אצל רשם ההקדשות ולכן אינם נתונים לפיקוח כלשהו, ולו ברמה המינימלית.
משכך, קיים צורך להסדיר בחקיקה מערכת פיקוח אפקטיבית אשר תאפשר פיקוח יעיל על הקדשות רשומים וכן תתמרץ רישום והסדרת פיקוח לגבי הקדשות שטרם נרשמו. "מתוך תזכיר הצעת החוק: http://www.shituf.gov.il/discussion/693
במלים פשוטות ההקדשים הציבוריים יהוו אישיות משפטית נפרדת זאת בניגוד למצב כיום, לפיו נכסי ההקדש הם קניינו של הנאמן המופקד עליו, ללא כל פיקוח.
