אסתר ו-נח זבולוני
דצמבר 2013 - חלק שני
עקרון טובת הילד במשפט העברי והישראלי
19 דצמבר, 2013
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם: אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים. שמות א, טו-יז)
על רקע הנרטיב בעניין שפרה ופועה שתי המיילדות שהמרו גזר דינו פרעה מלך מצרים ולא המיתו את ילדי העבריים נכתב המאמר שלהלן שכותרתו "ותחיין את הילדים"-טובת הילדים כעקרון על מאת ד"ר יחיאל ש' קפלן.
המאמר סוקר את עקרון טובת הילד במשפט הישראלי, העברי, בפסיקת בתי הדין הרבניים וכו' ומסכם כהאי לישנא:
"מימיהן של המיילדות העבריות ועד עצם היום הזה, עקרון טובת הילד הוא עיקרון-על מנחה במשפט העברי בשאלת היחס בין ההורים או המטפלים או בתי הדין או החברה לבין הילדים. ואף שנקבעו במשפט העברי כללי החזקת הילדים, המשקפים את תפישת העולם של חכמי ההלכה בשאלת טובת הילד, הכללים הללו כפופים לבחינה הקונקרטית של טובת הילד בכל מקרה לגופו בסיוע חוות דעת של עובדי רווחה ופסיכולוגים. על בתי הדין לפסוק לאור "מה שנראה בעיניהם שזהו טובתם של הילדים, ללא כל שיקול אחר... לשקוד על תקנת הילדים וטובתם בלבד, וזהו שעומד תמיד לנגד עיני בתי הדין בישראל."
על כך בהרחבה במאמר שלהלן:
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/152-2.htm
הערה:
מאת יהודית שפר צור
מהגישה הפטרנליסטית שהורים רשאים להעניש קטינים הנתונים למרותם, לרבות עונשי גוף כדי לחנכם כיאות, התפתחה בפסיקה ובחקיקה התפיסה כי השימוש בכוח למטרות חינוכיות לא משיג את התוצאה המקווה, אינו חוקתי , ופוגע בערכי יסוד של חברתנו, קרי, חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
בד בבד עם התפתחות עקרון "טובת הילד" המרחף מעל כל החלטה בעניינם של קטינים, קרי, הילד אינו אובייקט השייך להוריו, אלא סובייקט, בעל אישיות עצמאית, זכויות וצרכים משל עצמו, התפתח המושג "זכויות הילד" המכיר ביכולתו לקבל החלטות עצמאיות בקשר לגורלו וזכותו שהן תשמענה בבית המשפט.
ואכן לאחרונה ניתן פסק דין תקדימי המחייב את בית המשפט לשמוע את רצון הילד ובנסיבות מסוימות אף לקבלה חרף דעתם השונה של הוריו.
אליבא דהשופט ד"ר עדי זרנקין בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, ערעור על פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה בחדרה אשר הכריע בעניין המסגרת החינוכית בה ילמד הקטין, (עמ"ש 31702-09-13):
"אמנם רצונו של הקטין אינו חזות הכל , וייתכנו מקרים בהם טובתו של הקטין מחייבת קבלת החלטה אשר הינה בניגוד לרצונו, אולם יש להתחשב ברצונו, ורצוי להתרשם ממנו, מאישיותו ומנימוקיו, התרשמות בלתי אמצעית ."
ילדים - הם האנשים לעתיד לבוא. כלומר, הם עתידים להיות, ועתה כביכול אינם קיימים. והרי אנו קיימים ועומדים: חיים, מרגישים, סובלים. - יאנוש קורצ'ק
צעד קטן לזכויות הילד צעד ענק לחברה!
משה בתיבה, הצייר: Benno Gröner - התמונה לאילוסטרציה
שוויון מגדרי בחברה הישראלית?
23 דצמבר, 2013
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם. לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה. (שמות י, י-יא)
על רקע פסוקים אלה בדגש על "לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה" נכתב המאמר " השוויון בין המינים וחופש הפולחן בימים ההם ובזמן" מאת ד"ר אביעד הכהן המסכם כהאי לישנא:
"עקרון היסוד של השוויון נקבע עלי חוק הן במגילת העצמאות הן ב"חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א1951-" הן בשורה ארוכה של חוקים רבים אחרים. מכוח ערכי הדמוקרטיה, זכות זו צריכה לנהוג גם בתחום הדת והפולחן הדתי. ברם, המורשת ההיסטורית, שהופלתה בה האישה לרעה, והמסורת היהודית, שהזכות לקיים את מצוותיה נגזרת מעקרון חופש הדת, הביאו לכך שבפועל אין בימינו שוויון מלא בין המינים בהרבה מן הסוגיות שבתחום הרחב של יחסי "דת ומדינה". עם זאת, חלו גם בתחום זה תמורות מפליגות בשנים האחרונות........"
על כך בהרחבה במאמר שלהלן:
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/59-2.htm
הערה:
מאת יהודית שפר צור
ואכן להזכיר בשנים 2011 ו- 2012 עלתה במלוא חומרתה לכותרות סוגיית הדרת נשים במגזר החרדי על רקע הארועים הבאים:
תשעה צוערים בקורס קצינים בבה"ד 1 יצאו מטקס רשמי בעת שהופיעה חיילת זמרת, בשל הפרשנות להלכה "קול באשה ערווה", האוסרת על גבר לשמוע שירת נשים.
בסוף 2011 טניה רוזנבליט התיישבה בספסל הקדמי באוטובוס מאשדוד לירושלים וכתוצאה מכך נוסעים חרדים עצרו את האוטובוס. לאור מקרה זה קבע בג"ץ כי אי אפשר לכפות את ההפרדה על מי שאינו מעוניין.
בבית שמש בסוף 2011 יורקים על תלמידת כיתה ג' ש"לבושה לא צנוע".
ב-17.2.13, נועה קנטמן הוטרדה והושפלה במהלך נסיעה באוטובוס מצפת לאשדוד "משנתבקשה" חזור ושנה ע"י חרדים לעבור לספסלים האחוריים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.
משבקשה מהנהג להתערב ענה הלה כי הוטל עליו קנס בשל התערבותו בפעם האחרונה.
ולאחרונה בחג החנוכה השנה תשע"ד, אוניברסיטת בן גוריון אסרה על נשים להשתתף בטקסי חנוכה! http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1021731
אכן עברנו כברת דרך מאז קום המדינה, ניתנו פסקי דין וחוקקו חוקים המקנים שוויון זכויות בין גברים ונשים, כגון: חוק שווי זכויות האשה; חוק עבודת נשים; חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד; חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה; חוק שכר שווה לעובדת ולעובד; חוק למניעת הטרדה מינית וכו', אולם לא די בכך, עדיין קיימת "תקרת זכוכית" בלתי עבירה לנשים ובמגזרים שונים בישראל מורחקות נשים מהמרחב הציבורי באמצעים שונים .
במרץ 2012 מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית הצעת חוק של יצחק הרצוג מהעבודה , הצעת חוק העונשין (תיקון - הדרת נשים), התשע"ב-2012, הקובעת כי הדרת נשים מן המרחב הציבורי תהיה עבירה פלילית, שבצידה עונש מאסר של עד 5 שנים או קנס של 300 אלף שקלים.
הצעת החוק הועלתה שנית ביוני 2013 ע"י נחמן שי,ניצן הורוביץ ועמרם מצנע כדלהלן:
הצעת חוק העונשין (תיקון – הדרת נשים), התשע"ג–2013
תיקון כותרת סימן א'21.בחוק העונשין, התשל"ז–1977 ס"ח התשל"ז, עמ' 226. (להלן – החוק העיקרי), בפרק ח', בכותרת סימן א'2, בסופה יבוא "והדרה";הוספת סעיף 144ז2. אחרי סעיף 144ו לחוק העיקרי יבוא:"הדרה מהמרחב הציבורי144ז.הדרה מהמרחב הציבורי או משירות ציבורי על רקע מיני המבזה או המשפיל אדם על רקע מינו, במעשה שיש בו כדי למנוע ממנו שימוש במרחב הציבורי או בשירות ציבורי או להגביל אותו בשימוש כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים."
הצעה זו נדחתה בקריאה הטרומית ברוב קולות - http://oknesset.org/bill/6555/
האם לא הגיע הזמן שהמחוקק יגדיר הדרת נשים כעבירה פלילית עם עונש מינימום בצידה?
התמונה לאילוסטרציה
אתיקה עסקית?!
24 דצמבר, 2013
וַאֲנִי אַקְשֶׁה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם (שמות ג-ד)
על רקע פסוקים אלה נכתב המאמר "בחירת איש עסקים - בחירה חופשית?" מאת הרב יואל דומב הדן בסוגיה: "מדוע נשא פרעה אחריות לעונשו אם ה' הסיר ממנו את הבחירה? ומה ניתן ללמוד מכך לעניין שאלות מוסריות של אתיקה עסקית?"
ומסכם כהאי לישנא:
"המסקנה אם כך: גם אם הותר לאדם לפעמים לעשות מעשים שאינם "אתיים", עליו להיזהר ולא להגיע למצב שמעשים אלו מהווים בשבילו נורמה רצויה ומקובלת".
על כך בהרחבה במאמר שלהלן:
http://www.keter.org.il/161209/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90-2
הערה:
יהודית שפר צור
"מוסר - מערך עקרונות, אמונות, מחויבויות ומידות אשר צריכים להנחות ולאפיין את ההתנהגות הראויה והטובה של האדם, ביניהם: הגינות, יושר, צדק, כבוד, דאגה, טוב לב, חמלה, אמפטיה, אמינות, סובלנות, אחריות ומחויבות.
מערכות מוסר אלה, המדכאים או מסדירים אנוכיות על ידי הזדהות, אכפתיות וכיבוד זכויות האחרים, מונעים קונפליקטים עם הסביבה, מקלים על התקשורת וההבנה ומאפשרים התנהלות תקינה של חיי חברה וקהילות שיתופיות.
אתיקה - כללי ההתנהגות הראויה, כלומר, היישום ואופן הביטוי הפרקטי של האדם, לאור עקרונות המוסר שהאדם קיבל על עצמו.
האתיקה קשורה למסגרת מערכות יחסים ובהקשר מסוים של זמן, חברה או תרבות, כמו גם יחסים בתחום המקצוע. ההתנהגות האתית של האדם היא בחירה אישית הנובעת מנאמנותו למערכות מוסריות פנימיות המשמשות מצפן להתנהגותו."
על כך בהרחבה במאמר שלהלן "אתיקה ומוסר"מאת עידית אבני וד"ר אברום רותם: http://ianethics.com/?page_id=1416
ראוי לאדם שיהיה בוחר בארבעה: שידבר בטוב שבדברים, ושיאזין בטוב כאשר ידברו עמו, ושיסביר פנים למי שיפגע, ושילמד לשונו לדבר בטובה. ושיברח מארבעה: מדבר עם הכסיל, ומחלוק עם העיקש, ומהחליק לשון לנבל, ומחברת המשחית.- רבי שלמה אבן גבירול
בעוד החוק מהווה סף תחתון להתנהגות ארגונית , קרי, כללי התנהגות שהעובר עליהם מפר את החוק על כל נפקויותיו, אתיקה היא הרף העליון המהווה את ההתנהגות המצופה והרצויה.
בשנים האחרונות חברות וארגונים רבים אמצו קוד אתי להתנהגות עסקית בשל הידיעה כי בעתיד הרחוק זה ישתלם להם כלכלית.
בישראל הרשות לניירות ערך אמצה קוד אתי*, כחלוץ במחנה במגמה לדרוש בעתיד מחברה ציבורית ללכת בעקבותיה, שעקריו: נאמנות לחוק ולתפקידי הרשות, כנות, הגינות, מילוי הבטחות, נאמנות, כבוד הזולת, מחויבות לעובדים , תודעת שירות, מקצועיות, מצוינות ושקיפות.
נכון להיום רשות ניירות הערך אישרה טיוטת תקנות שתחייב חברות לדווח על אימוצו של קוד אתי כדלהלן:
http://www.vmanagement.co.il/articles/ise.pdf
הטיוטה הועברה אל ועדת הכספים אך טרם נדונה על ידה.
לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור.- א. ד. גורדון
* http://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_7486.pdf
התמונה לאילוסטרציה
