top of page

מרץ 2014 

זכות השתיקה? / יהודית שפר צור

 

"וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא, וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, וְהוּא עֵד, אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע; אִם-לוֹא יַגִּיד, וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ". (ויקרא ה,א).

 

על רקע פסוק זה נכתב המאמר "על זכות השתיקה ותוצאותיה" מאת ד"ר אביעד הכהן הפותח ברציונל לחובה להעיד שנגזרתו זכות השתיקה , קרי, "שורת הדין היא שכל אדם היודע דבר העשוי לסייע לבית הדין לברר את האמת, וקל וחומר בעל דין או נחקר או עד שנדרש להעיד בבית המשפט, יתייצב וימלא את חובתו לספר את אשר ראו עיניו" עובר לדון בסוגיית זכות השתיקה לאנשי ציבור, שתיקת בעל דין , שתיקה המונעת את סתירת הדין, שתיקה כהודאה וכו', על כך בהרחבה במאמר שלהלן: זכות השתיקה ותוצאותיה

 

מאידך, הכלל הגדול מהמשפט העברי לפיו "אין אדם משים עצמו רשע" מיושם במשפט הישראלי בסעיף 47 לפקודת הראיות:

(א) אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.

(ב) ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך.

 

ברם, זכות זו אינה מוחלטת : לפי סעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי הימנעות אדם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה ועל בית המשפט להסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.

 

דוגמא מאלפת מצינו בימים אלה בם התבשרנו כי שולה זקן , ששמרה על זכות השתיקה בפרשת ראשונטורס ושלמה על כך בהרשעתה בעוד אהוד אולמרט זוכה, התחרטה ומבקשת להעיד נגדו. http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2255221

 

לעניות דעתי , איש ציבור בעניינים הקשורים למילוי תפקידו איננו אדם פרטי ומשכך קמה לו חובה מוסרית לתת דין וחשבון על מעשיו. אם נבחר ציבור יבחר לנקוט בזכות השתיקה, תחול עליו סנקציה, לפיה הוא לא יוכל להמשיך בתפקידו ויחויב בפרישה! פשיטא שהבחירה היא שלו.

 

דיבור הוא אנושי ושתיקה היא אלוהית, אך גם אכזרית ומתה: לכן עלינו ללמוד את שתי האמנויות.- תומאס קרלייל

 

 

 

 

 

 

 

 

מיהו יהודי / יהודית שפר צור

 

עקרון "ונהפוך הוא" המיושם בחג פורים נגזר מהפסוקים הבאים:

 

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ - הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. (אסתר, ט, כ-כג)

אחד ההיפוכים המצוין במגילת אסתר המביע את השינוי שחל במצבם של היהודים בממלכת פרס ומדי מובא בפסוק: "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם" (אסתר ח, יז).

 

סוגיית "מיהו יהודי" אוזכרה לפני למעלה מ-30 שנה בכתבה מאת אבי העתונאי נח זבולוני בעתון דבר בתאריך 25.2.81 : נלקח מתוך עתונות יהודית  היסטורית:
http://web.nli.org.il/sites/JPress/Hebrew/Pages/default.aspx

 

אחת מהנפקויות המרכזיות להגדרת "מיהו יהודי" באה לידי ביטוי בחוק השבות התש"י – 1950 , שנועד לבטא את אופייה היהודי של מדינת ישראל, המעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ ישראל ולקבל תעודת עולה.

 

קיימות היום הצעות שונות בעניין חוק השבות שעל פיו מתקיימת העלייה למדינת ישראל.

 

לדוגמא: פרופ' רות גביזון מציעה "לצמצם את חוק השבות, למנוע עלייה של מי שאינם חיים כיהודים ולשקול למנוע עליית יהודים שיתקשו להסתגל לחיים בחברה מודרנית, קרי, צמצום הגדרת מיהו יהודי לצורך עלייה"

 

ח"כ סופה לנדבר הגישה בשנת 2006 הצ"ח לפיה בחוק השבות, התש"י-1950 , בסעיף 4ב, במקום "לאם יהודיה" יבוא "לאם יהודיה או לאב יהודי". הרציונל: "יש לאפשר לרבבות האנשים אשר בחרו ביזמתם לחזור לעם היהודי, לקחת על עצמם את מלוא חובות האזרח, להתגייס לצבא ולעיתים למות למען הגנת המדינה,להיקבר כיהודים, לחנך את ילדיהם כיהודיים ולא לדחות אותם למצב הגרוע מזה שהיה מנת חלקם בגולה", קרי, הרחבת הגדרת מיהו יהודי לצורך עלייה .

 

המכון לאסטרטגיה ציונית רכז את עיקר החומרים בנושא זה כדלהלן:

http://www.izs.org.il/?father_id=200&catid=365

 

נושא טעון זה ימשיך ללוות אותנו ולהוות מושא לפילוגים קואליציוניים גם בעתיד הנראה לעין וכדברי קוהלת: "ואין כל חדש תחת השמש" .

 

ואי אפשר לסיים בלי להזכיר אמירה של ד"ר חיים ויצמן נשיאה הראשון של מדינת ישראל:

 

העם היהודי הוא כמו דשן, כשמפזרים אותו הוא עוזר לחקלאות לצמוח, לעומת זאת, כשמרכזים אותו במקום אחד הוא סתם מסריח.

לכל אחד פורים (שני) משלו / נח זבולוני
 

"משנכנס אדר מרבין בשמחה""

 

מנהג חג פורים השני נועד כדי לציין שמחה גדולה או נס, שנעשו לאדם או לקהילה.

 

בשנות הגלות נוצרו עשרות "פורימים", שכאלה המבוססים על אגדות, סיפורים ומדרשים.

 

נח זבולוני סוקר מעט מהחגים הללו, מקזבלנקה ועד אירופה "על כך בהרחבה במאמר שפורסם בעתון דבר בתאריך 15.3.95 מאת אבי העתונאי נח זבולוני: לכל אחד פורים (שני) משלו

 

© הזכויות על עתון "דבר" שייכות למכון לבון לחקר תנועת העבודה

 

 

 

הכתבה המקורית

bottom of page